הקמת תל אביב; מי הקים אותה, באיזו שנה ומה חשוב לדעת בנושא?

תל אביב היא לא פחות מאשר ההתגשמות של החזון של זאב הרצל, אותו חזון ציוני אשר מהווה אבן דרך כה משמעותית בהקמת מדינתנו הקטנה. לאחר הקמת תל אביב, היא כונתה בתור "העיר העברית הראשונה", "עיר גנים" וכן "אחוזת בית". במרוצת השנים, הפכה תל אביב כמובן לאחת משתי הערים הגדולות בישראל.

במהלך סוף המאה ה-19, הסיפור של תל אביב החל כאשר יפו סימלה נקודת קליטה עיקרית וחשובה עבור העולים הציונים. העולים הציוניים הגיעו ארצה בסוף המאה ה- 19, והם החליטו להשתקע ביפו, בעוד שבמהלך העלייה השנייה העולים פעלו בצורה דומה. במרוצת השנים הבאות, בתחילת המאה ה-20, הקהילה היהודית באזור הפכה לכדי שליש מכלל תושביה של תל אביב. 

בשנת 1887, קמה השכונה התל אביבית הראשונה, נווה צדק. נווה צדק נוסדה בזמנים שבהם היה ביקוש רב במיוחד לדיור, ובזמנים שבהם הצפיפות ביפו הייתה קשה מאוד והשפיעה על איכות חייהם של יהודי יפו. כמו כן, באותן שנים יהודי יפו נאלצו להתמודד עם גזרות שונות, כמו למשל גזרת ה-"מוקצה" אשר הורתה על מעבר מגורים מדי שנה, מה שלא אפשר ליהודי יפו להשתקע בה. 

תחילת רכישת קרקעות מחוץ ליפו 

באותה תקופה בשנת 1887, עשירי יפו החלו להגות תוכנית לבניית שכונות מגורים עצמאיות ויהודיות מחוצה לגבולות העיר יפו. עשירי יפו כללו את אהרן מויאל וחיים אמזלג, אהרן שלוש ועוד אישים נוספים, שהחלו לרכוש אדמות מחוץ לחומות יפו. לאחר שרכשו את אדמות, החלו עשירי יפו לחלק את אותן אדמות למגרשים. בתוך כך, הוחלט להתחיל למכור את המגרשים האלו במחירים אטרקטיביים, אבל אך ורק למתיישבים היהודים שמעוניינים ליישב את השכונות ששכנו מחוץ לגבולות יפו. 

כאמור, השכונה התל אביבית הראשונה שקמה הייתה שכונת נווה צדק, כאשר מיד לאחריה קמו עוד 6 שכונות תל אביביות נוספות. עם זאת, רק בשנת 1906 חל שינוי משמעותי יותר, כאשר עקיבא אריה וייס החל שינוי מחשבתי בנושא. באותן שנים, המטרה הייתה להפסיק לפתח שכונות מחוץ לגבולות יפו, אלא לפתח ממש עיר עברית עצמאית. 

ב- 11 באפריל 1909, נקבע יום הקמתה של תל אביב. לאחר שנה בשנת 1910, הסתיים שלב הבנייה הראשון של תל אביב אשר כלל לא פחות מאשר 60 בתי מגורים, כמו גם את הגימנסיה "הרצליה" ורחובות נוספים.