אביב אלגור: "על ארקיע להמציא את עצמה מחדש"

אביב אלגור: "על ארקיע להמציא את עצמה מחדש"

ארקיע מצטרפת לחברות תעופה רבות שסובלות ממשברים כלכליים, רק שהפעם הדבר כמעט ואינו באשמתה. אביב אלגור טוען כי "המדינה הנחיתה על ארקיע שתי מכות אנושות" ומציע דרכים ליציאה מהמשבר

מילי רומנו | 23/12/19

להלן חלק קטן ממספר חברות תעופה שנסגרו בזמן האחרון: WOW, מונארך, אייר ברלין, גרמניה וחברת תומאס קוק הבריטית. שנת 2019 מסתמנת כשנה קשה ביותר לעולם התעופה, בזמן שהרווחים מכל נוסע יורדים, ומהפכת הלואו קוסט נמצאת בשיאה. גם אצלנו, בשוק המקומי, המצב לא רגוע. אל-על סובלת מאיחורים, מחלוקות על הושבת חרדים ליד נשים וגם שחיקה ברווחים. ישראייר הפנתה את המשאבים שלה בעיקר למכירת חבילות נופש הכוללות טיסה ליעדים קרובים כמו באקו, בטומי ומזרח אירופה.

ארקיע מנגד, נמצאת בבעיה גדולה יותר. ארקיע, שעד לפני מספר חודשים הסתמכה בעיקר על הקווים הפנימיים שלה – קו שדה דב – אילת, חשבה ששדה דב לא ייסגר, בהמשך להצהרות של הפוליטיקאים והנעשה בשטח. כמו כן, עוד בטרם סגירתו, היא נאלצה להיפרד לשלום משדה התעופה הקטן והמרכזי באילת, ולהעביר את הפעילות לשדה תעופה רמון. אביב אלגור, איש עסקים המומחה בהבראת חברות, טוען בעניין הזה כי "ארקיע גם ככה סבלה מקיטון בכמות הטסים מאזור המרכז לאילת נוכח סגירתו של שדה התעופה באילת, ועם סגירת שדה דב, היא סובלת מירידה בכמות הנוסעים הכללית בתנועה הפנים ארצית".

אביב אלגור | צילום: יח"צ
אביב אלגור | צילום: יח"צ

המדינה אשמה?

שלא כמו חברות תעופה אחרות שנקלעו לקשיים כלכליים, בעיקר עקב תחרות עזה מצד חברות הלואו קוסט, חברת ארקיע נקלעה למשבר כלכלי בעיקר שלא באשמתה. אביב אלגור אומר כי "המקרה של ארקיע הוא ייחודי. אם לא היו סוגרים את שני שדות התעופה שבהם היא הייתה החברה הפעילה ביותר, ככל הנראה היא הייתה ממשיכה לפעול בקצב מרשים ופורה".

"ההחלטה לסגור את שני שדות התעופה הקטנים הללו, נקבעה ע"י הממשלה, ולא ע"י ארקיע עצמה. אופן ההתמודדות עם אירוע כזה חייב להיות שונה ממשבר כלכלי אחר, וגם תהליכי ההתייעלות מוכרחים להיות שונים", הוא אומר.

מנגד, אלגור חושב כי אי אפשר להטיל את האשמה המלאה על המדינה. "נכון שהיה רעש תקשורתי, והרבה מאד פעמים דחו את סגירת שני שדות התעופה, אך מדוע ארקיע לא הכינה תכנית מגירה לטובת העניין? כלומר, ארקיע העדיפה להתנהג כמו שלושת הקופים – לא רואה, לא שומעת ולא מדברת, והיא האמינה ששדות התעופה הללו לא יסגרו. הם חשבו שהמשבר הזה יידחה או יבוטל בסוף, עקב הצהרות של שרים ופוליטיקאים".

מנהלי ארקיע האמינו שהם יכולים להשפיע על המדיניות ועל החלטות הממשלה, ולמנוע את סגירת אחד מהשדות, אם לא את שניהם. השדה באילת אפשר הגעה מהירה מהמטוס אל המלון, ללא צורך בנסיעה ארוכה. שדה דב אפשר זמינות מיידית לכל תושבי אילת להגיע למרכז, ולכל תושבי המרכז לקפוץ לאילת, תוך קיצור זמן ההגעה בצורה משמעותית מטיסה מנתב"ג או נסיעה ברכב.

שדה התעופה באילת | צילום: יח"צ
שדה התעופה באילת | צילום: יח"צ

למכירה: מטוס חדיש

חשוב להבין, יציאה ממשבר כלכלי רגיל כולל תהליך הבראה והתייעלות, אך כפי שאביב אלגור טוען, המצב מסובך עוד יותר במקרה של ארקיע. לשיטתו, החברה קיבלה שתי מכות אנושות, כאשר היא הייתה בדיוק באמצע תהליך הצמיחה שלה – פתיחת יעדים ארוכי טווח כמו הודו, תאילנד ויעדים רחוקים נוספים, רכישת מטוסים רחבי גוף חדשים כמו איירבאס 330 חדש, וגם הצטיידות במטוסים צרי גוף כמו ה-AIRBUS A321LR דנדשים.

"על ארקיע לשנות פאזה בכל הקשור להתנהלות החברה. יש לה שתי אפשרויות לפי מה שאני רואה ומבין. הראשונה – להחליט להצטמצם ולהפוך לחברה בוטיקית וקטנה, עם ייעוד שונה ואופי שונה. לפני יציאה לתהליך זה, עליה להבין מהן נקודות החוזק שלה, וכיצד היא יכולה למנף אותן להצלחה כלכלית. האם כדאי לייעד את החברה כחברה לנופשונים במדינות קרובות? האם להתמקד בחופשות בטן גב וכו'. לאחר שהיא תבדוק את עצמה, היא צריכה להציב לעצמה יעדים שקשורים באותם יתרונות", אביב אלגור מציע.

מנגד, הוא טוען כי האופציה השנייה היא הישענות רבה על תיירות פנים, כולל טיסות לאילת מנתב"ג, ומכירה של חבילות משולבות עם מלון במחירים טובים יותר, כדי להגדיל את נתח השוק. "בכל מקרה, לא הייתי מבצע במצב הזה פעולות קטנות כמו פיטורי 20-30 עובדים, כי מכאן הדרך לקריסה קרובה מאד. אי אפשר לשרוד כאשר מבצעים פעולות קטנות וקצרות מועד, בלי לחשוב על עתיד החברה", מחדד אביב אלגור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *