בעלי ההון נאבקים למען ביטול המדבקות האדומות

יוקר המחיה הוא אחד הדברים המטרידים את הציבור הישראלי, ופעם בכמה שנים הוא אף זוכה לתשומת לב בסדר היום הציבורי. חדי הזיכרון אולי זוכרים כי הורדת יוקר המחיה הייתה אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של הממשלה הנבחרת. אך מפתיע לגלות שבחסות סוגיות יוקר המחיה, מנסים גם להרוס לנו את הבריאות.

בדיון הראשון שנערך בקבינט יוקר המחיה של הממשלה, עלתה היוזמה של משרד הכלכלה לבטל את חובת סימון המוצרים המכילים סוכר או שומן גבוה במדבקות אדומות. מה שגרם לנו לתהות האם מחירי המזון הגבוהים בישראל הם תוצאה של העלויות הנגרמות ליצרנים והיבואנים כתוצאה מהדפסת המדבקות האדומות?! או ששוב פעם עובדים עלינו.

כזכור, לפני שלוש שנים נכנסה לתוקפה מהפכת המדבקות האדומות, שיזם שר הבריאות דאז יעקב ליצמן, לסימון מוצרים המכילים כמות עודפת של סוכר, שומן ונתרן, מטעמים של שמירה על בריאות הציבור – ונכון לעכשיו מדיניות זו עומדת בסיכון לנוכח רפורמת היבוא של שר הכלכלה ניר ברקת, שהודיע כי בכל הנוגע לרגולציה ותקינה "מה שטוב לאירופה טוב לנו".

אז ניסינו להבין מה עומד מאחורי היוזמה של משרד הכלכלה לבטל את המדבקות האדומות. ובכן, מסתבר כי שר הכלכלה יוזם ”רפורמת ייבוא“ אשר תאפשר ליבואנים לייבא לארץ מוצרי מזון על פי התקינה וחובת הסימון האירופאית. דבר שנשמע טוב, אך במילים פשוטות זה פוטר את היבואנים מסימון הסוכר והשומן במדבקות אדומות. ועל מנת לא לפגוע בתחרות של היבואנים אל מול היצרנים המקומיים, ראוי (לשיטתם) לפטור גם את היצרנים הישראלים מסימון המוצרים על מנת לא ליצור אפליה של יצרנים מקומיים מול יבואנים.

מכיוון שברור לכולם כי סימון המוצרים הוא אינו פקטור בעלות המוצר, ומכיוון שכולנו מתנגדים לאפליה בין יצרנים מקומיים לבין יבואנים – הפתרון המתבקש הוא חיוב היבואנים להשתמש במדבקות אדומות. אך מסתבר שמקבלי ההחלטות אינם מחזיקים בהיגיון הזהה לשלנו, או שאולי יש להם אינטרסים אחרים.

יאמר לזכותו של משרד הבריאות כי גילה עמוד שדרה, והתנגד לביטול המדבקות לנוכח נתוני מחלת הסכרת הגבוהים בישראל. אך השילוב של הפחתת מסי הסוכר, אשר היה אחת ההחלטות הראשונות של הממשלה, לצד ניסיונות לביטול חובת הסימון, סולל את הדרך לתחלואת הציבור.

משרד הכלכלה מבקש להרגיע

משרד הכלכלה, בראשות ניר ברקת, מבקש להרגיע אותנו, ומסביר ששיטת המדבקות תוחלף בשיטה האירופאית – שיטה של ציון ממוצע המתבסס על שכלול הערכים התזונתיים. כלומר כל מוצר מקבל ציון הלוקח בחשבון פקטורים שונים בהרכבו. הסבר שיכול להניח את הדעת…

אך כמובן, לאחר בדיקה של הדברים, רק מתחדד חוסר האמון הצרכני במקבלי ההחלטות. המדיניות האירופית, אותה מבקש משרד הכלכלה לאמץ, אינה מחייבת את סימון המדד התזונתי על המוצר – זהו אקט וולונטרי של היצרנים באירופה. כלומר לא כולם משתמשים בזה, ולא ניתן לחייב אותם לעשות זאת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן