איזנקוט צפוי לקבל את המנדט: הדרך לממשלה עוברת בהצבעת אמון
הרצוג מתכנן להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה ביום ראשון, 8 בנובמבר. איזנקוט מגיע עם 67 המלצות, אך המחלוקת על תמיכת המפלגות הערביות ועל הסכמות עם החרדים עדיין משאירה את הרכב הממשלה פתוח.
גדי איזנקוט צפוי לקבל ביום ראשון, 8 בנובמבר, את המנדט להרכבת הממשלה מנשיא המדינה יצחק הרצוג, כך דיווח ynet בשבת. הרצוג הודיע כבר ביום חמישי כי בכוונתו להטיל את המשימה ביום ראשון. בהודעה הרשמית שפרסם אז הוא עדיין לא נקב בשם המועמד שיבחר.
לקראת ההחלטה, השאלה המרכזית היא מי יסכים לאפשר לממשלה בראשות איזנקוט להתחיל לכהן. ההמלצות שנאספו בבית הנשיא מעניקות לו יתרון ברור, אבל ההסכמה לתת לו את הניסיון הראשון רחבה יותר מההסכמה על השותפים שיישבו בממשלה ועל חברי הכנסת שיתמכו בה.
28 ימים לגבש ממשלה, ואז מבחן בכנסת
אם יקבל את המנדט, יעמדו לרשות איזנקוט 28 ימים להרכבת ממשלה. הנשיא רשאי להעניק הארכה של עד 14 ימים נוספים בסך הכול. זו אפשרות הנתונה לשיקול דעתו של הרצוג, ולא פרק זמן שמתקבל אוטומטית.
לאחר הרכבת הממשלה יש להציג לכנסת את קווי היסוד, את הרכב השרים ואת חלוקת התפקידים, ולבקש את אמונה. הממשלה החדשה מתחילה לכהן עם הבעת האמון. עד אז ממשלת נתניהו היוצאת ממשיכה למלא את תפקידיה, גם אם המנדט ניתן למועמד אחר.
איך 48 חברי כנסת יכולים להקים ממשלה
ארבע המפלגות שעליהן איזנקוט מבקש לבסס את ממשלתו - ישר!, ביחד, הדמוקרטים וישראל ביתנו - מחזיקות יחד ב-48 מושבים. זה הבסיס הקואליציוני שעליו מדובר, לפני הצטרפות אפשרית של שותפים נוספים.
בהצבעת האמון הראשונית נדרש שמספר התומכים יהיה גדול ממספר המתנגדים. הנמנעים אינם נספרים באף אחד מהצדדים. לכן אפשר להקים גם ממשלה שסיעות הקואליציה שלה מחזיקות בפחות מ-61 מושבים, אם דפוס ההצבעה של שאר חברי הכנסת מאפשר זאת.
להמחשה חשבונית בלבד: 48 קולות בעד, 46 נגד ו-26 נמנעים יספיקו לאישור הממשלה. זה אינו סיכום שהושג בין המפלגות. הדוגמה מבהירה מדוע בשיחות נבחנות גם תמיכה מבחוץ וגם הימנעות: הראשונה מוסיפה קולות בעד, והשנייה עשויה לצמצם את מספר המתנגדים.
הפער בין ההמלצות לבין ההתחייבות להצביע
לפי הסיכום הרשמי של בית הנשיא, סיעות המייצגות 67 חברי כנסת המליצו על איזנקוט, לעומת 46 שהמליצו על בנימין נתניהו. יהדות התורה, שלה שבעה מושבים, לא המליצה על מועמד. לצד ארבע מפלגות הגוש של איזנקוט, גם רע"מ והרשימה המשותפת המליצו עליו.
המלצה לנשיא מבטאת עמדה בשאלה למי לתת את משימת ההרכבה. היא כשלעצמה אינה הסכם קואליציוני, התחייבות לתמיכה מבחוץ או הבטחה להימנע בהצבעת האמון. לכן גם ההחלטה של יהדות התורה שלא להמליץ על איש אינה מלמדת כיצד תצביע על ממשלה עתידית.
הרצוג הצביע על הקושי הזה בהודעתו מ-5 בנובמבר: לצד תמונת ההמלצות, נותרו פסילות הדדיות בין הגושים ובתוכם. הוא הודיע שיברר את האפשרויות בשיחות אישיות נוספות עם חלק ממנהיגי המפלגות.
ליברמן מציב גבול למסלול התמיכה מבחוץ
עמית סגל דיווח בטלגרם ביום שישי על מסלול של ממשלת מיעוט בת 48 חברי כנסת, בתמיכה חיצונית של המפלגות הערביות וייתכן שבהימנעות יהדות התורה. הדיווח מתאר את הכיוון שאיזנקוט מבקש לקדם; הוא אינו הודעה על הסכמה של כל המשתתפים למתווה.
מנגד, אביגדור ליברמן הבהיר, בדברים שדווחו ב-ynet ביום שישי, כי ישראל ביתנו תתנגד לממשלה הנשענת על רע"מ והרשימה המשותפת, גם באמצעות הימנעותן. באותה הודעה הוא הביע נכונות לפשרות בנושאים אחרים, ובהם חוק הגיוס, וקרא למאמץ להקמת קואליציה בת 61 חברי כנסת ללא שתי המפלגות.
העמדות האלה מציבות קושי בתוך הבסיס שאיזנקוט רוצה להקים: ישראל ביתנו נמנית עם ארבע מפלגות הגוש שעליו הוא מבקש לבסס את הממשלה, אך ליברמן מתנגד לאחת הדרכים להשגת הרוב. הנכונות שלו להתפשר בנושא הגיוס מרחיבה את האפשרות לשיחות עם החרדים, בלי להבטיח שהשיחות יסתיימו בהסכם.
העקרונות שצריכים להפוך להסכמות
לפי הדברים שפרסם איזנקוט ושדווחו ב-N12, שותפים יוכלו להצטרף לממשלה מיד או בהמשך, בכפוף לקבלת עקרונותיו. אלה כוללים את אופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל, את ערכי מגילת העצמאות, חובת שירות צבאי, לאומי או אזרחי לכול, והכרה בחמאס כארגון טרור לצד מחויבות לפירוק כוחו הצבאי והשלטוני.
סוגיית השירות נמצאת אפוא גם ברשימת התנאים של איזנקוט וגם ברשימת הנושאים שליברמן מוכן לדון בהם מחדש. בדיווחים שנבדקו לא הוצג נוסח מוסכם שמיישב את הפער הזה.
בהודעות הבאות, הפרטים שיבהירו אם המשא ומתן מתקדם יהיו ההתחייבויות של כל מפלגה: מי מצטרפת לממשלה, מי תומכת בה מבחוץ ובאילו תנאים, ומי מתחייבת להימנע. אלה הפרטים שיראו אם מתגבש רוב שיאפשר לממשלה לקבל את אמון הכנסת ולהתחיל לכהן.
