רפי קשקש מסיירוס קפיטל: משבר הדיור לא ייגמר עם חילופי השלטון, ולכן נדרשת מדיניות שתשרוד אותם

הבחירות לכנסת מתקרבות, ושוב הדיור נמצא בראש סדר היום של המפלגות. רפי קשקש, סמנכ"ל הפיתוח של סיירוס קפיטל, חברה שמתמקדת בהתחדשות עירונית, מזכיר שהבעיה לא נעלמת כשנסגרות הקלפיות: מי שיישב בממשלה הבאה יפגוש אותה בדיוק באותו מצב.
הבטחות שחוזרות על עצמן
לדברי קשקש, כמעט כל קמפיין מציע את אותה רשימה: עוד דירות בשוק, מחירים נמוכים יותר ופחות סחבת מול המוסדות. לאחר מכן מוכרזות תוכניות ורפורמות שמקבלות שם חדש, אבל לטענתו, מי שמנסה לקדם פרויקט בפועל עדיין נתקע בניירת, בתכנון וברישוי שנמשכים זמן רב, בתשתיות חסרות ובאי ודאות כלכלית.
שעון פוליטי מול שעון של פרויקט
קשקש מצביע על פער בין קצב החיים הפוליטי לבין קצב העבודה בהתחדשות עירונית. ממשלה מחזיקה מעמד לרוב כמה שנים, ואילו פרויקט כזה עלול להימשך שנים רבות, לפעמים מעבר לעשר. בתווך יש לאגד את הדיירים, להכין תכנון, להשיג אישורים והיתר בנייה, לסגור את המימון, לבנות ולמסור. מכאן מסקנתו: דיור לא יכול להיות נושא עונתי שעולה רק סביב מועד הבחירות. לדעתו נדרש קו מדיניות קבוע שממשיך גם כשהשלטון מתחלף.
מה סופרים כשבודקים הצלחה
לפי קשקש, הממשלה הבאה, יהיה הרכבה אשר יהיה, צריכה לראות בדיור יעד לאומי לטווח ארוך. הוא סבור שאין טעם להתגאות רק במספר יחידות הדיור שאושרו בתוכניות. המדד הנכון, לדבריו, הוא כמה מהן קיבלו היתר, בכמה החלה הבנייה וכמה נמסרו לדיירים. בין אישור התוכנית לבין תחילת העבודה בשטח מפרידים עוד רישוי, תשתיות ומימון, וכפי שהוא מנסח זאת, דירות שקיימות רק במסמכים עוד לא מספקות קורת גג לאיש.
פריפריה, רשויות מקומיות ומי שאחראי על הביצוע
נקודה נוספת שמעלה קשקש היא הפער בין מרכז הארץ לפריפריה. במרכז, מחירי הקרקע מאפשרים לשוק להניע פרויקטים רבים בכוחות עצמו. בצפון ובדרום, דווקא היכן שהצורך במרחבים מוגנים ובחיזוק בניינים בוער יותר, הרבה פרויקטים לא מצליחים להצדיק את עצמם כלכלית. לטענתו, הצורך בממ"ד של משפחה שגרה בטבריה או בקריית שמונה אינו קטן מזה של משפחה במרכז, ולכן על המדינה להשלים את החסר בכלים כמו מענקים, קרקע נוספת, הקלות במס ומימון תשתיות.
קשקש מדגיש גם את מצבן של הרשויות המקומיות. התחדשות עירונית, כך הוא מסביר, מביאה לשכונה לא רק דירות אלא גם ילדים שצריכים כיתות וגנים, משתמשים נוספים בתחבורה הציבורית ודרישה גוברת לשירותי העירייה ולמרחבים ציבוריים. אי אפשר לצפות מעירייה לאשר אלפי דירות בלי שתקבל תקציב ועובדים שיאפשרו לה לשרת את התושבים החדשים. לכן הוא ממליץ לשלב את ההתחדשות העירונית בהסכמי הגג ולצרף לה השקעה בתשתיות ובמבני ציבור.
לדבריו, לא חסרים בישראל גופים שמטפלים בדיור. הקושי הוא ריבוי השלבים והגורמים, והעובדה שלא תמיד ידוע מי נושא באחריות כשפרויקט נתקע. הוא מציע שהממשלה הבאה תמנה גורם אחד בעל סמכות שילווה את הביצוע, יאתר חסמים וידאג שהתקדמות בתכנון לא תיעצר בגלל עיכוב בתקציב, בתשתיות או ברישוי.
מה מצופה מהנבחרים
לקראת הבחירות, קשקש לא מחפש פתרונות קסם מהמועמדים. מבחינתו הם צריכים להציג תוכנית שתמשיך לפעול גם אחרי שממשלה מתחלפת, ולהיבחן לפי מה שנבנה בפועל. משבר שהצטבר לאורך שנים לא ייפתר בקדנציה בודדת, הוא מסכם, אבל אפשר לפחות לחדול מלהתחיל את כל התהליך מאפס בכל פעם.



