מתנה מאבא לפני החתונה הפכה לנכס משותף: כך קבע בית המשפט העליון
פרידה של בני זוג היא אף פעם לא פשוטה. אך כשהשאלות נוגעות לרכוש ולבעלות, הקושי המשפטי הופך לעיקרי. לא תמיד מה שרשום בטאבו באמת משקף את מה ששייך, ולא כל מתנה שניתנה לפני החתונה נשארת פרטית.
פסק דין חדש ומעורר עניין מבית המשפט העליון (בע"מ 5620/24) מדגים כיצד כוונת השיתוף בין בני זוג עשויה לגבור על הכללים הפורמליים של חוק יחסי ממון.
הרקע לפסק הדין
בני זוג נישאו בשנת 1996. זמן קצר לפני החתונה, קיבלה האישה מאביה שתי חלקות קרקע חקלאיות בעיר נס ציונה. הקרקע נרשמה על שמה בלבד, ובאותה עת לא הייתה ציפייה מיידית לפיתוח.
בשנת 2002, אחת החלקות שינתה ייעוד למגורים. בעקבות כך נחתמה עסקת קומבינציה עם קבלן. חלק מהקרקע נמכר תמורת שבע דירות. שתיים נמכרו מיד, וההכנסות הופקדו לחשבון המשותף של בני הזוג. חמש הדירות הנותרות נשמרו כנכס מניב.
הדירות לא שימשו למגורי המשפחה. הזוג גר בדירה ברעננה, שהייתה רשומה על שם שניהם. עם זאת, הבעל היה זה שניהל את הדירות בנס ציונה. הוא טיפל בהשכרה, בתיקונים, בשוכרים, בתשלומי המס ובהכנסות, שהוזרמו לחשבון המשותף. האישה כמעט ולא הייתה מעורבת.
בני הזוג נפרדו בשנת 2019. הבעל טען כי הדירות, ואף הקרקע שעליה הן נבנו, הן נכסים משותפים. לחילופין, ביקש להכיר בשווי ההשבחה של הקרקע כנכס בר איזון לפי חוק יחסי ממון.
האישה טענה כי מדובר בנכס חיצוני שנתקבל במתנה עוד לפני הנישואין, ולכן אינו כפוף לאיזון.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אכן יש שיתוף בדירות, אך הקרקע עצמה תישאר בבעלות האישה בלבד.
ערעורים הוגשו לבית המשפט המחוזי, שלא שינה את התוצאה.
הכרעת העליון
השופטים יעל וילנר, דוד מינץ וגילה כנפי שטייניץ קיבלו את ערעור הבעל ודחו את ערעור האישה.
בית המשפט קבע כי כאשר בני זוג מתנהלים לאורך שנים כאילו נכס הוא משותף, לא ניתן לטעון בדיעבד כי הקרקע שעליה הוקם הנכס נותרה פרטית.
עצם העובדה שהקרקע ניתנה במתנה אינה מונעת שיתוף בה, כל עוד ההתנהגות בפועל מצביעה על הסכמה משתמעת.
עוד נקבע כי אין אפשרות משפטית להפריד בין הבעלות בדירות לבין הקרקע שעליה הן נבנו. דיני הקניין בישראל אינם מאפשרים חלוקה מסוג זה, אלא אם כן יש אינדיקציה מפורשת אחרת, מה שלא התקיים במקרה זה.
במילים אחרות: ההפרדה שערכו הערכאות הקודמות בין הדירות לקרקע שעליה הן בנויות, נפסלה. נקבע כי כל עוד התנהלות בני הזוג לאורך השנים מצביעה על שיתוף, יש לראות את הדירות והקרקע כיחידה אחת, בבעלות משותפת.
פסק הדין שרטט באופן ברור את המתח הקיים בין לשונו הפורמלית של חוק יחסי ממון, שמחריג מתנות מהאיזון, לבין האופן שבו בני זוג מתנהלים בפועל, כאשר מתנה אחת שניתנה לאדם אחד הופכת לאורך השנים לנכס מניב שבני הזוג חולקים יחד.
כך, הסתיים מאבק משפטי בהחלטה תקדימית וברורה של בית המשפט העליון, שקבעה כי לא די במקור הנכס כדי לקבוע את בעלותו. לעיתים, המציאות והחיים המשותפים קובעים אחרת.
נקודת המוצא: חוק יחסי ממון
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 הוא החוק המסדיר כיצד יחולק רכושם של בני זוג נשואים במקרה של גירושין (או פטירת אחד מהם). החוק הנהיג את "הסדר איזון המשאבים", שלפיו עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג
במילים פשוטות, בעת הגירושין או הפרידה, שווי כל הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק ביניהם באופן שווה, אלא אם כן קבע בית המשפט חלוקה אחרת.
הסדר זה חל באופן אוטומטי על זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974, ובלבד שלא ערכו ביניהם הסכם ממון תקף הקובע אחרת. אם בני הזוג חתמו על הסכם ממון (בטרם הנישואין או במהלכם) ואישרו אותו כדין, תנאי ההסכם יגברו על ברירת המחדל שבחוק.
משמעות איזון המשאבים היא שבסיומם של הנישואין, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מן הערך הכספי של הנכסים המשותפים שנצברו במהלך הנישואין. החוק קובע שכלל הנכסים שנצברו על-ידי בני הזוג במהלך הנישואין הם משותפים לשניהם באופן אוטומטי, גם אם נכסים אלו רשומים רק על שם אחד מבני הזוג. לדוגמה, דירה שנקנתה במהלך הנישואין ונרשמה על שם הבעל בלבד תיחשב משותפת, וכך גם חברה עסקית שהקימה האישה בזמן הנישואין (גם אם כל המניות רשומות על שמה).
עם זאת, החוק מונה חריגים שהסדר איזון המשאבים לא חל עליהם, והם לא ייכללו אוטומטית במסת הרכוש המשותף. נכסים אלה יישארו בבעלות הבלעדית של אותו בן זוג ולא יילקחו בחשבון בעת חישוב תשלומי האיזון, אלא אם כן הוכח אחרת.
הרשימה כוללת בעיקר נכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין, וכן נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה אצל אחד מבני הזוג במהלך הנישואין. עוד מוחרגים: תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי המגיעים לאחד מבני הזוג, וכן כספי פיצויים בשל נזק גוף המגיעים לאחד מבני הזוג.
כוונת שיתוף
חריגים אלו ניתנים לסתירה בנסיבות מסוימות. בן הזוג שאינו בעל הנכס החריג רשאי לנסות ולהוכיח כי למרות האמור בחוק, בני הזוג התכוונו לשתף גם נכסים אלו ביניהם. הוכחת "כוונת שיתוף" לגבי נכס חיצוני כזה יכולה להיעשות, למשל, אם מראים שהתנהלות הצדדים בפועל טשטשה את ההפרדה בין הרכוש האישי למשותף.
דוגמאות: אם אחד מבני הזוג ירש סכום כסף נכבד במהלך הנישואין, אך הפקיד אותו לחשבון הבנק המשותף של בני הזוג ושילב אותו בתקציב המשפחתי, זו אינדיקציה שייתכן שהייתה כוונה לשתף גם את כספי הירושה.
או אם לבן זוג הייתה דירה מלפני הנישואין, אך לאחר החתונה בני הזוג גרו בה יחד, ואולי אף בן הזוג השני סייע בתשלום משכנתא או בשיפוצים, ההתנהגות הזו יכולה להעיד שכוונת הצדדים הייתה לראות בדירה כנכס משותף לשניהם.
בתי המשפט אכן הכירו לא פעם בדירת מגורים משפחתית כמשותפת, גם כשהיא נרכשה ע"י אחד הצדדים לפני הנישואין, במיוחד כשניכר שזו שימשה כבית משפחה לאורך שנים. במקרים כאלה, למרות שהדירה לכאורה "חיצונית" למסת הנכסים המשותפים לפי החוק, ניתן לראות בה חלק מהרכוש שיש לחלקו בין הצדדים מטעמי צדק.
כל מקרה נבחן לגופו, ולעיתים נכס שמבחינה טכנית מוחרג, ייכלל בכל זאת בחלוקה אם הצד הטוען לכך יציג ראיות ונסיבות משכנעות.
הלכת השיתוף הספציפי
הלכת השיתוף הספציפי היא הרחבה של עקרון השיתוף, המתמקדת בנכס מסוים ולא בכלל הרכוש. הרעיון הוא שגם אם כלל רכוש בני הזוג אינו משותף (או שנכס מסוים לכאורה מוחרג מהשיתוף), יתכן שלגבי אותו נכס ספציפי הייתה בין בני הזוג הסכמה והתנהגות המצביעה על שיתוף.
מצב זה עולה לרוב בשני הקשרים: (1) אצל זוגות שחוק יחסי ממון חל עליהם – לרוב סביב נכסים שהחוק מחריג (כגון נכס מלפני הנישואין, מתנה או ירושה), כאשר נטען שבני הזוג נהגו באופן שמצרף את הנכס הזה לרכוש המשותף למרות החוק; (2) אצל זוגות ידועים בציבור או מקרים שבהם לא הוכחה חזקת שיתוף כללית, אך יש ראיות שכן הייתה כוונת שיתוף לגבי נכס בודד.
כיצד מתכוננים מראש?
אחת הדרכים המרכזיות להבטיח שקט נפשי בעתיד היא לערוך הסכם ממון. ההסכם מאפשר לקבוע מראש כיצד יחולקו הנכסים במקרה של פרידה, ולמנוע פרשנויות משפטיות ומאבקים בעתיד.
הסכם כזה מחייב אישור של בית משפט לענייני משפחה או של בית דין דתי, וניתן לערוך אותו גם במהלך הנישואין.
למה חשוב ייעוץ משפטי?
חלוקת רכוש בגירושין עשויה לכלול נכסים רבים כגון דירות, חסכונות, עסקים, זכויות סוציאליות, ירושות ומתנות. לכל אחד מהנכסים האלו עשויות להיות השלכות שונות על חלוקתם.
במקרים רבים, ההבדל בין חלוקה הוגנת להפסד כואב תלוי בראיות, בניתוח המשפטי ובאופן ההצגה של העובדות.
לכן, אם אתם עומדים בפני נישואין או חלילה פרידה, מתלבטים לגבי רכוש או שוקלים לערוך הסכם ממון פנו לייעוץ משפטי מקצועי.
משרד עורכי דין לילך הירש-אופיר מתמחה בדיני משפחה, גירושין, חלוקת רכוש והסכמי ממון. אנו מציעים ייעוץ משפטי אישי, מקצועי ורגיש כדי שתוכלו לקבל את ההחלטות הנכונות עבורכם, בביטחון ובשקט נפשי.
לייעוץ ראשוני וליווי משפטי דיסקרטי ומקצועי, פנו למשרד עו״ד לילך הירש אופיר בטלפון 077-5409001, במייל me.lilachhirsh@gmail.com או באתר https://lilachhirsh.co.il/
קרדיט תמונה FREEPIK
