חוקרי אוניברסיטת תל אביב זכו במענקי מחקר משותפים עם וינה

מאת זמן תל אביב כתבות מערכתפורסם:

מיקרוסקופ וכלי מעבדה על משטח מואר במעבדה דמיונית
מיקרוסקופ וכלי מעבדה על משטח מואר במעבדה

שתי שאלות מחקר מחברות השבוע בין תל אביב לווינה: כיצד תאי מערכת החיסון פועלים בסביבת סרטן המעי הגס, וכיצד אפשר לחקור באופן ממוקד תהליכים הקשורים לדלקת מפרקים שגרונית. הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב הודיעה על זכייה במענקים משותפים עם האוניברסיטה לרפואה של וינה. ההודעה מופיעה במדור חדשות הפקולטה בתאריך 15 באוקטובר.

הזוכים מהצד התל אביבי הם פרופ' אריאל מוניץ ופרופ' מעיין גל, כל אחד במסגרת שיתוף פעולה אחר. ההישג הוא תמיכה במחקר ובקשר בין קבוצות מדעיות. ההודעה אינה מציגה תוצאות של ניסוי חדש או טיפול זמין לציבור, ולכן המשמעות המעשית כעת היא פתיחת מסלול עבודה משותף שאפשר לעקוב אחר התפתחותו.

שני צוותים ושתי מטרות מחקר מוגדרות

מוניץ ישתף פעולה עם פיליפ שטרקל מהאוניברסיטה לרפואה של וינה בחקר יחסי הגומלין בין אאוזינופילים לתאי פיטום בהתקדמות סרטן המעי הגס. גל יעבוד עם מיכאל בונלי על התמקדות בציר קלצינאורין-NFAT במסגרת חקר השינויים במפרקים בדלקת מפרקים שגרונית. אלה מטרות הפרויקטים כפי שהוצגו בהודעת האוניברסיטה, ולא מסקנות שכבר התקבלו מהם.

הפקולטה מתארת את המענקים כאמצעי לקידום מחקר משותף ולהחלפת ידע בין המוסדות. היקף המימון ומשך הפרויקטים אינם מפורטים בהודעה. לכן אין בסיס לקבוע כמה חוקרים נוספים יגויסו, כמה זמן יימשך כל שלב או מתי יתפרסמו תוצאות. אפשר לעומת זאת לזהות בבירור מי השותפים ומהן השאלות שהם מבקשים לבדוק.

מבחינת קוראים בעיר, זהו סיפור על פעילות מקומית בעלת חיבור בינלאומי מוגדר. השמות והנושאים מאפשרים לעבור מכותרת כללית על "חדשנות" למעקב אחר קבוצות ממשיות. מי שמתעניין בלימודים או במחקר יכול להתחיל מהיכרות עם תחומי העבודה של החוקרים, בלי להניח שהזכייה עצמה כוללת הזמנה להצטרף למעבדה.

מדוע בודקים תאים בתוך סביבת הגידול

דף המחקר הרשמי של מוניץ במרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטה מתמקד באאוזינופילים, סוג של תאי דם לבנים, ובתפקידם בסביבת הגידול. הדף מסביר שהקבוצה מבקשת להבין את פעילותם ולבחון כיוונים שיאפשרו לעורר תגובות נגד גידולים. זהו הרקע המחקרי של המעבדה, ויש להבחין בינו לבין תוצאות עתידיות של המענק החדש.

בפרופיל הרשמי של שטרקל בווינה מופיע עניין בתאי מערכת החיסון ובהם תאי פיטום ואאוזינופילים. השילוב בין תחומי העניין מסביר מדוע עצם הקשר בין סוגי התאים הוא שאלה מחקרית מעניינת. במקום להתייחס לכל תא בנפרד בלבד, הפרויקט המשותף מציב במרכז את יחסי הגומלין, כפי שעולה משמו בהודעה.

לקורא שאינו ביולוג, דרך נוחה לקרוא את התיאור היא להפריד בין שלושה דברים: התאים שנבדקים, ההקשר שבו בודקים אותם והשאלה על הקשר ביניהם. במקרה הזה, התאים הם אאוזינופילים ותאי פיטום, ההקשר הוא סרטן המעי הגס, והשאלה עוסקת בהשפעת היחסים ביניהם על התקדמות המחלה. זו מפת קריאה, לא הסבר מלא של המנגנון.

מחקר המפרקים מתמקד ביעד מוגדר

הפרויקט של גל ובונלי מצביע על ציר קלצינאורין-NFAT כמוקד לבדיקה. שם הפרויקט מדגיש שאיפה להתערבות מדויקת ובטוחה בתהליכי שינוי במפרק. המילה "בטוחה" מתארת כאן יעד של המחקר; היא אינה מעידה שהוכחה בטיחות של טיפול מסוים. ההודעה גם אינה מודיעה על גיוס משתתפים או על פתיחת שירות רפואי.

קבוצתו של בונלי מציגה באתר האוניברסיטה לרפואה של וינה עיסוק ברפואה מותאמת אישית בראומטולוגיה. זהו תחום הרקע שמסייע להבין את החיבור לפרויקט, אך אין לאחד בין כל מחקר שהקבוצה מפרסמת לבין המענק הנוכחי. אותה מעבדה יכולה לעסוק במקביל בשאלות שונות, בשיטות שונות ובשלבים שונים של עבודה.

גם שם מדעי ארוך ניתן לקרוא באופן מעשי. תחילה מזהים את המחלה הנחקרת, אחר כך את היעד המוגדר, ולבסוף את הפעולה שהחוקרים שואפים לבחון. אם פרטי השיטה אינם מופיעים בהודעה, משאירים אותם פתוחים. אין צורך להשלים אותם באמצעות השערה על תרופה, בדיקה או הליך שלא הוזכרו בפרסום.

מה יכול ללמוד מכך מי שמתעניין בלימודים

לסטודנטים ולמתעניינים במדעי החיים, ההודעה מספקת דוגמה לשאלה שנמצאת בצומת בין תחומי ידע. אפשר להשתמש בה כנקודת מוצא לקריאה: לעבור לדף המעבדה, לזהות מונחים שחוזרים בתיאורי המחקר ולבחור מאמר אחד או סקירה המתאימים לרמת הרקע האישית. אין צורך להתחיל מהפרסום הטכני המורכב ביותר.

לפני פנייה למעבדה כדאי לנסח מה מבקשים לדעת. שאלה על תחום מחקר, על מסלול לימודים או על אפשרות עבודה היא שאלה אחרת, ולעיתים גם הכתובת המתאימה שונה. הזכייה במענק כשלעצמה אינה מודעת דרושים ואינה הודעת קבלה לתוכנית. אפשר לבדוק בנפרד פרסומים רשמיים בנוגע למסלולים ולמשרות, אם אלה תחומי העניין.

גם קורא שאינו שוקל לימודים יכול להפיק מכך דרך טובה לעקוב אחרי מדע מקומי. שמירת שמות החוקרים ושני נושאי המחקר תאפשר לזהות בהמשך פרסום רלוונטי. כך אפשר לחבר בין ההכרזה הראשונית לבין עבודה שתופיע בעתיד, במקום להתייחס לכל הודעה כאל אירוע נפרד שאין לו המשך.

בעת שמירת הפרסום כדאי להוסיף לעצמכם משפט אחד על מה שכבר ידוע ומשפט נוסף על השאלה שעדיין פתוחה. כך, כאשר מופיעה כותרת חדשה, אפשר לבדוק אם היא מוסיפה תשובה, מפרטת שיטת עבודה או רק חוזרת על מטרת הפרויקט. ההרגל הזה מועיל במיוחד במעקב לאורך זמן.

מה יהיה העדכון הבא שכדאי לחפש

העדכון המשמעותי הבא יהיה מידע חדש על העבודה עצמה: תיאור של השיטה, פרסום מדעי, נתונים או פירוט נוסף מטעם המוסדות. כשיגיע עדכון כזה, יהיה חשוב לשאול מה בדיוק נבדק ובאיזו מסגרת. ממצא במערכת ניסויית מסוימת אינו מעיד אוטומטית על תוצאה זהה במסגרת אחרת, ולכן לפרטי המחקר יש ערך לצד הכותרת.

אפשר לעקוב אחר מדורי החדשות ודפי החוקרים של שני המוסדות, ולבדוק בכל פרסום אם הוא אכן נוגע לפרויקטים המשותפים. ההפרדה בין רקע, מטרה ותוצאה מאפשרת להעריך התקדמות בלי להקדים לה מסקנות. היא גם משאירה מקום להישג שכבר קיים: שני חיבורים מדעיים שקיבלו תמיכה ושאלות מחקר שנוסחו באופן ברור.

עבור תל אביב, החדשות הן הזדמנות להכיר את האנשים ואת העבודה המדעית שמאחורי שם האוניברסיטה. כעת יש שתי שותפויות לעקוב אחריהן. השלב הבא יהיה לראות אילו תשובות יצליחו הצוותים להוסיף לשאלות שהציבו.

לעמוד הראשי

כדאי לקרוא גם

הגדרות נגישות

גודל גופן 100%

ההגדרות נשמרות רק בדפדפן הזה. למידע נוסף: הצהרת הנגישות.

יש לכם מה לספר?

הצעה לכתבה, עדכון או הערה על פרסום? אפשר לכתוב למערכת בוואטסאפ.