תמר טלמור כהן – תהליך קסום של ריפוי בקליניקה 

הביבליותרפיסטית והפסיכותרפיסטית, תמר טלמור כהן, מצליחה להכיר למטופלים שלה את הלא מודע ולצלול איתם למעמקי הנפש. תהליך הטיפול הנפשי מבוסס על פסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית בשילוב של ביבליותרפיה, כלומר טיפול באמצעות כתיבה. ראיון

מוגש מטעם תמר טלמור כהן / 1/8/2023

הספרות היתה מאז ומתמיד קרובה לליבה של הפסיכותרפיסטית והביבליותרפיסטית תמר טלמור כהן, המשלבת שני תחומי טיפול רגשי המשלימים זה את זה ומעצימים זה את זה. תחילה למדה טלמור כהן באוניברסיטת חיפה את תחום הביבליותרפיה. מדובר בשיטה טיפולית ממשפחת הטיפולים באמנויות, המשלבת טיפול רגשי באמצעות כתיבה. מאוחר יותר למדה באוניברסיטת בר אילן את שיטת הטיפול המוכרת יותר בציבור של פסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית. טלמור כהן התפנתה לראיון מאיר עיניים לגבי שני תחומי הטיפול הרגשי שבהם היא מתמחה. 

מהי ביבליותרפיה?

"מדובר באחד מהתחומים של הטיפול באמנויות," אומרת טלמור כהן, "כאשר המרחב של הטקסט – הוא המרחב שדרכו מבטא את עצמו המטופל ונפגש עם עצמו בניסיון להבין את עולמו הפנימי. הכתיבה שונה מדיבור. הכתיבה היצירתית בתוך הטיפול, מרחיקה את המטופל מחשיבה לוגית ורציונלית ומאפשרת לו מקום יצירתי. כך למשל עולים תכנים מעולמו הפנימי של המטופל, שהוא מקום פחות נגיש לאגו שלנו שאנחנו פחות מודעים לו. המטופל גם יכול להיזכר ביצירה כלשהי, כמו שיר מסוים, או לבחור למשל לכתוב או להקריא משהו שכתב בבית."

מהי הגישה הויניקוטיאנית ו'הזרם העצמאי'?

תמר מגדירה את עצמה כמטפלת ויניקוטיאנית המושפעת משיטת הטיפול של הפסיכואנליטיקאי הבריטי הנודע דונלד ויניקוט. "בספרו, "משחק ומציאות", כתב ויניקוט על 'מרחב הביניים', הנמצא בין המציאות החיצונית לבין העולם הפנימי. מדובר במרחב שנוצר אצל כל אדם בעל התפתחות תקינה. אצל ילדים למשל ניתן להבחין במרחב הזה בזמן שהם משחקים. לעומתם, בעולמם של המבוגרים, מופיע המרחב הזה בעולמם הפנטסטי וביצירתם האמנותית." 

"השימוש בטקסט הוא זה המאפשר במהלך הטיפול הביבליותרפי, לשהות באותו מרחב הביניים של ויניקוט. הטקסט יכול להיות או טקסט ספרותי שמובא לטיפול על ידי המטופל או המטפל או טקסט שהמטופל כותב. היחסים הנרקמים בין המטפל למטופל הם חלק מהתהליך ההתפתחותי של המטופל – כך לפי ויניקוט ו'הזרם העצמאי'. בניגוד לתקופה של פרויד, כאן, המטפל והפרשנות שלו לא חשובים כל כך לפי ויניקוט. המטפל אינו בר סמכא, ואינו 'יודע-כל' כמו אצל פרויד." 

מהו הדבר החשוב ביותר אצל ויניקוט? 

"היחסים הנרקמים בין המטפל לבין המטופל, הם לב הגישה הטיפולית של ויניקוט. המטפל והמטופל מחפשים משהו יחד. מדובר למעשה בשיחה בארבע עיניים, בין המטפל למטופל שבמהלכה מעלה המטופל את עולמו הפנימי באמצעות שיחה ושתיקות. זו דרך הטיפול הרגילה בפסיכותרפיה בגישה הפסיכואנליטית. לפעמים אנחנו עובדים בקליניקה גם עם חלומות המהווים ביטוי של הלא מודע."

מה תפקיד השתיקה בטיפול?

“המטפל צריך לדעת לשתוק. שתיקה תמיד נוגעת במקומות משמעותיים. השתיקה הכרחית כדי לאפשר למטופל להתבונן פנימה ולגלות את עולמו ללא הפרעה. יש מטופלים שנוח להם עם שתיקה ואפילו שמחים כשאני מאפשרת שתיקה. הם ממתינים כל השבוע לשעה הזו בה הם יכולים סוף סוף לצלול לתוך עולמם, להרהר בשקט, ושהדברים יגיעו מהם. מאידך, ישנם מטופלים שהשתיקה מעוררת בהם חרדה גדולה. במצב שכזה, אני כמובן משוחחת עם המטופל על השתיקה ועל מה שעולה בו, ואז בעצם כבר אין שתיקה." 

מה הכי מעניין אותך בטיפול רגשי? 

"השמירה על פרטיות המטופל חשובה בעיני יותר מכל. אני מאמינה שצריך לכבד סודות. זהו מרחב פרטי של הילד, או המטופל, שאף אחד לא יכול לחדור אליו ולהשתלט עליו. אני משתדלת לכבד את המרחב הזה. אין לי נטיה להפוך כל אבן בטיפול במטרה להבין הכל.

הושפעתי ממאמר בשם ‘הסוד כמרחב פוטנציאלי’ של מסוד חאן, שהיה גם תלמיד וגם מטופל של ויניקוט. חאן הוא פסיכואנליטיקאי גדול בזכות עצמו."

"במאמרו  מספר חאן על מטופלת מבוגרת, שהייתה בת 8 כשהמשפחה עברה טלטלה עזה. היא לקחה שני פמוטי כסף מאוד יקרים והטמינה אותם בחצר הבית. הוריה חשבו שהפמוטים נגנבו הזעיקו משטרה בעוד שהיא לא אמרה מילה בתוך כל המהומה. הפמוטים מעולם לא התגלו ורק בגיל 30 בעודה מטופלת אצל חאן, היא הלכה יום אחד לבקר בבית ילדותה, ניגשה לחצר חפרה ומצאה את הפמוטים, בדיוק במקום שבו הטמינה אותם בילדותה. כיום, כאישה בוגרת ומטופלת היא לא חשה עוד נתונה  בסכנה לפגיעה ויכלה לגלות את הסוד שהיא הסתירה במשך שנים. מסוד חאן טוען שלא חייבים לגלות הכל, כך שהנפש תהיה כל כך חשופה, ושצריך לכבד את המקום הפרטי הזה."

ומה לגבי טראומה סודית בהחלט?

“לפעמים יש התייחסות שלילית לסודות. ברור שיש לא פעם מטופלים עם סודות אפלים המותירים אותם להסתתר בודדים בסבלם. נתק אצל מטופל מעיד על מקום טראומטי. בדרך כלל, המטופל לא בא במגע עם אותו מקום טראומטי. לפעמים הוא סוער ואנו מבינים שאולי יש שם סוד שחשוב להגיע אליו. סוד אפל.”

ומה עושים במצב שכזה? 

"הגוף בעיניי הוא הבית של הנפש. כשיש לנו תקופות מאתגרות ולא יציבות, נכון לחזור לגוף שהוא הבית האמיתי שלנו. בתוכו אנחנו גרים גם כשהמציאות החיצונית מתערערת. חשוב להיות הורים טובים לגוף הזה. אני מעניקה תשומת לב מיוחדת לשפה הטרום וורבלית שבאה לידי ביטוי בגוף, לשפת הגוף של המטופל. למשל, הנשימה מאפשרת להרגיש את החלל הפנימי של הגוף."

שתפי אותנו בסיפור טיפולי כלשהו  

"לפני כמה שנים הגיעה אלי מטופלת חסרת ביטחון שכמעט לא הביאה לביטוי את עולמה הפנימי. תחילה היא כתבה רק בצורה מאוד קונקרטית. במהלך הזמן וככל שהטיפול מתקדם, עולמה התרחב ובא לידי ביטוי בכתיבה שהפכה למורכבת, עשירה ומלאת רבדים סימבוליים ויופי צרוף. זה למשל מקרה מרגש מכיוון שהמטופלת היתה מאוד סגורה וחוותה פריצת דרך משמעותית."

איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים? 

"אני מקווה שאמשיך לטפל כאן בקליניקה שלי שאני כל כך אוהבת, ושהשקעתי הרבה זמן ואנרגיה בעיצוב שלה. בזמנו למדתי לתואר שני בביבליותרפיה. מאוחר יותר למדתי שלוש שנים בבית ספר לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית. אחר כך למדתי עוד כשלוש שנים במסלול המתקדם של מרכז ויניקוט, מסלול של לימודים פוסט בית ספר לפסיכותרפיה. אני מדריכה מטפלים מוסמכים וסטודנטים לטיפול בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת חיפה, ואני מאוד אוהבת להדריך ולהנחות מטפלים צעירים. במהלך השנים גם זכיתי ללמד ביבליותרפיה באוניברסיטת בר אילן ובסמינר הקיבוצים." 

"אני אוהבת ללמוד וללמד ואני מקווה שאמשיך במסלול לימודי מקצועי גם בעתיד. בכל פעם שאני חוזרת וקוראת ספרות מקצועית טובה, אני מגלה משהו נוסף שקודם לא ראיתי, כמעט כמו בקריאת שירה."

תמר טלמור כהן מחכה לכם בקליניקה הנעימה שלה במרכז תל אביב.
לקביעת פגישה:
טלפון: 054-5637073
מייל: iamtamartalmor@gmail.com
פייסבוק
אתר

מוגש מטעם תמר טלמור כהן